הועתק!

סיפור
הנחל

חזון: "אגן נחל ציפורי יקיים מערכת אקולוגית עשירה, ישמר טבע ומורשת, יחבר קהילות, יתמוך בפנאי, מחקר וחדשנות ויהווה מודל לשיקום וניהול אגני מקיים".

נחל ציפורי - נעים להכיר!

 

סיפורו של נחל ציפורי הוא סיפור של חיבור בין אדם לטבע מזה אלפי שנים. מקור הנחל במעיינות ברכס הרי נצרת והוא זורם מערבה לאורך 32 ק"מ עד שנשפך לנחל קישון במפרץ חיפה. אגן ההיקוות של נחל ציפורי מתפרש על כ-300 קמ"ר, וזרימתו נמשכת כמעט כל השנה בזכות מעיינותיו, שהיוו מקור מים חיוני להתיישבות באזור.

 

אחת הדוגמאות המרשימות להיסטוריה של הנחל היא אמות המים העתיקות שהובילו מים מריינה ומשהד לעיר ציפורי לפני כ-2,000 שנה וחלק קטן מהן שרד עד היום. כיום, הנחל עובר במרחב נופי ותרבותי מגוון הכולל שטחים חקלאיים, יערות, שמורות טבע, שטחי מרעה ויישובים כפריים ועירוניים ממגוון קהילות. 

למה צריך לשקם נחלים?

 

בני האדם התיישבו תמיד לצד מקורות מים. אך הפעילות האנושית, הפיתוח המואץ ושאיבת יתר של המים גרמו לזיהום ופגעו בנחלים. רבים מהנחלים הפכו לתעלות מוסדרות ללא צומח טבעי וחלקם הזדהמו או יבשו. שיקום נחלים הוא תהליך שמטרתו להשיב את המערכת האקולוגית למצב טבעי ומאוזן, תוך יצירת תנאים המאפשרים לה להשתקם באופן עצמאי.

כיום מקובל לראות בנחל חלק ממערכת רחבה יותר של כלל אגן ההיקוות, ולתכנן שיקום שמתחשב בצורכי התושבים, הטבע ובעלי העניין ובראייה צופת פני עתיד. לצורך כך, לפני שמתחילים במלאכת השיקום יש להבין את המצב הקיים והאתגרים הייחודיים לכל נחל.

מי אחראי על כך?

 

מאחורי כל נחל עומדת רשות ניקוז ונחלים – הגוף הציבורי שאחראי ומתכלל את כלל הפעולות לניקוז, ניהול סיכוני שיטפונות ושיקום נחלים בישראל. רשות ניקוז ונחלים קישון היא אחת מ-11 רשויות ניקוז ונחלים הפועלות בישראל. בתחום אחריותה שטחו הנרחב של אגן ההיקוות קישון המשתרע על פני 1,100 קמ"ר, וכולל 35 רשויות מקומיות.

 

נחל ציפורי מהווה תת-אגן של אגן קישון. קראו עוד על הנחלים הנוספים באגן הקישון כאן.

למה נחל ציפורי צריך שיקום?

 

כמו נחלים רבים בישראל, גם נחל ציפורי ויובליו נפגעו במשך השנים מזיהום, הצטברות פסולת, רעיית יתר, סחף קרקע ושיבוש זרימת המים הטבעית. לאורך השנים רשות ניקוז ונחלים קישון פעלה לשיקום מקטעים שונים בנחל במטרה למנוע פגיעה נוספת, לשקם את אפיק הנחל ואיכות המים, להשיב את המגוון הביולוגי לאורכו, לפתח תשתיות טיילות ולחזק את הקשר והאחריות של תושבים למרחב הנחל. כל זאת תוך שמירה על אופיו הייחודי של הנחל, סביבתו ומורשתו.

פרויקט השיקום הנוכחי שם דגש על הסתכלות אגנית שמאפשרת עבודת שיקום מיטבית תוך ראייה רב-תחומית. בנוסף למטרות שהוזכרו, הפרויקט פועל לחיזוק שותפויות בין בעלי עניין באגן הנחל, ליצירת מרחב משותף לכל הקהילות, לעידוד חקלאות מקומית סביבתית ולקידום כלכלה מקומית מקיימת ותיירות טבע ופנאי אחראית ובת קיימא.

אדוות השינוי של נחל ציפורי

 

התוכנית לשיקום נחל ציפורי שהוגשה על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון זכתה במקום הראשון במסגרת תחרות "שיקום מרחב נחל" של יד הנדיב-קרן רוטשילד, בזכות תפיסה חדשנית ותכנון פורץ דרך. זהו פרויקט שיקום הנחל הגדול ביותר בישראל כיום, והוא מהווה מודל לשיקום אגני בראייה משלבת – גישה חדשה וחלוצית בישראל. ראייה זו מתייחסת לא רק לנחל עצמו אלא להיבטים רבים נוספים – תושבי אגן הנחל, חקלאות, שיתופי פעולה במרחב, תיירות, חינוך ועוד.

הפרויקט, שהחל ב-2022, נועד לשמש מודל, דוגמה והשראה לפרויקטים נוספים ברחבי הארץ, תוך קידום גישה הוליסטית וארוכת טווח לשיקום וניהול נחלים. לתמונת העתיד המלאה של הפרויקט לחצו כאן.

איך זה קורה בפועל?

רשות ניקוז ונחלים קישון מובילה את הפרויקט בשיתוף יד הנדיב, יחד עם שותפים רבים בהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופי שמירת טבע ועוד. צוות הפרויקט כולל אנשי מקצוע מומחים מתחומים שונים, הפועלים יחד ליצירת תפיסת שיקום הוליסטית. 

הפרויקט כולל עבודות פיזיות בנקודות שונות לאורך הנחל ובאגן ובהתייחסות למרכיבי שיקום שונים: שיפור איכות המים, שיקום בתי גידול, העצמת קהילות, הגדלת כמות המים, עידוד חקלאות סביבתית, פיתוח שבילי טיילות ופנאי, נגישות, חינוך סביבתי ועידוד כלכלה מקומית מקיימת. לרוב, העבודות הפיזיות בשטח מתבצעות בחודשים היבשים, ובמהלך שאר חודשי השנה מתבצעות פעולות ניטור, תחזוקה, ותכנון לעתיד.

למרכיבי השיקום

נחל ציפורי בעתיד

 

שיקום נחל אינו תהליך שנגמר ביום אחד – זהו תהליך ממושך והדרגתי. גם לאחר סיום עבודות השיקום העיקריות פעולות רציפות של תחזוקה, ניהול ועבודה עם קהילות הנחל הן הכרחיות כדי להבטיח שימור של הישגי השיקום. התאוששות של הטבע מפגיעה אורכת שנים, וכוללת התבססות איטית של צמחים ובעלי חיים מקומיים לאורך הנחל.

 

לכן, גם בסיום הפרויקט, רשות ניקוז ונחלים קישון יחד עם שותפיה ימשיכו לפעול כדי להבטיח שנחל ציפורי יישאר נקי, בריא ויהווה עוגן מרכזי עבור הקהילות סביבו.

global-natural-map

מרכיבי השיקום

מרכיבי השיקום

שיקום נחל מוצלח נשען על התייחסות לתחומים שונים ואינטגרציה ביניהם

גלו עוד> chevron-left-ic
hand-natural-tree
רויטל (1)

שותפים לדרך

שותפים לדרך

פרויקט שיקום נחל ציפורי לא היה יוצא לדרך לולא הגופים הרבים ששותפים בו.  

גלו עוד> chevron-left-ic
hand-shake
IMG 20240307 WA0050

צוות הפרויקט

צוות הפרויקט

צוות הפרויקט מורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שפועלים יחד במחויבות מלאה להצלחתו.

גלו עוד> chevron-left-ic
natural-location-pin

מיזמים

מיזמים

בשטח הנחל מבוצעות פעולות רבות הכוללות הסדרה של תוואי הנחל, סלילת שביל נחל, שיקום צמחי ועוד.

גלו עוד> chevron-left-ic

תהליך השיקום

מרכיבי השיקום

שיקום נחל מוצלח אינו דבר פשוט. נדרשת ראייה כוללת, התייחסות לנושאים שונים ומגוונים ושיתוף פעולה הדוק בין אנשי מקצוע רבים הנדרשים לפתור יחד סוגיות בתחומי מים, אקולוגיה, פיתוח נופי, חקלאות, חינוך, בניית שותפויות, חברה וקהילה, טיילות וכלכלה מקומית מקיימת. בזכות ראייה הוליסטית זו של כל אגן הנחל אנו דואגים ששיקום הנחל יישמר לדורות הבאים. 

לחצו על פרח מרכיבי השיקום מצד שמאל כדי ללמוד על כל אחד מהם.

מים

נחל ציפורי ויובליו שימשו לאורך אלפי שנים מקור מים מרכזי להתיישבות אדם ולעיבוד חקלאי באגן הנחל. עם זאת, החיים המודרניים לאורך הנחל הובילו להתדרדרות באיכות המים ממגוון סיבות: הזרמות של מי קולחים ממתקנים לטיפול בשפכים, גלישות של ביוב עקב תקלות במערכות, ונגר משדות חקלאיים…

מטרות

1. שיפור איכות המים – טיפול בגורמי זיהום עיקריים ברחבי אגן הנחל ומעקב אחרי איכות המים דרך ניטור ומעקב רציף.
2. השבת זרימה טבעית ורציפה לנחל ויובליו…

לעמוד מים

אקולוגיה

אפיק נחל ציפורי וגדותיו יוצרים בית גידול ייחודי למגוון רחב של בעלי חיים וצומח. זרימת המים הרציפה לאורך כל השנה בנחל ציפורי מאפשרת למינים רבים לשגשג, אך השפעות שונות של החיים המודרניים פגעו במערכת האקולוגית של הנחל. רעייה עצימה בגדות הנחל, זיהום המים ומינים פולשים שמתחרים במינים המקומיים שינו את המאזן הטבעי של הסביבה. לכן, חלק מרכזי בשיקום נחל ציפורי…

מה אנחנו עושים בפועל?
    • ביצענו סקרים וניטור מקיפים לפני תחילת העבודות כדי להבטיח שהתכנון יתבסס על נתונים מדויקים וכדי שנוכל למדוד את השפעת העבודות על סביבת הנחל.
    • אנו משקמים את אפיק הנחל על ידי הרחבתו, פיתולו ומיתון שיפועי הגדות, כך שיחזור למבנהו הטבעי.
    • במסגרת 'מדע אזרחי'…
לעמוד אקולוגיה

חקלאות

כמעט לכל אורכו, נחל ציפורי עובר בסמוך או דרך שטחים חקלאיים שבבעלות יישובים או חקלאים פרטיים. לכן, במסגרת פרויקט השיקום נדרש להתייחס למערכת היחסים שבין החקלאות והחקלאי לנחל – קשר מורכב בעל השפעות הדדיות. מחד, הנחל עלול לגרום לנזק בשטחי החקלאות כתוצאה משיטפונות והצפות בעונת החורף או לסייע לצמחים פולשים ובעלי חיים מזיקים להגיע לשדה החקלאי. מאידך, החקלאות המודרנית עלולה להזיק לנחל עקב זרימה של חומרי הדברה ודישון, סחף קרקע ועיבוד חקלאי הצמוד מדי לאפיק הנחל ועלול לפגוע בגדותיו. גם עדרי בקר וצאן עלולים…

לעמוד חקלאות

ניהול שטח

ניהול השטח כולל מענה למגוון נושאים נוספים: תחזוקה וכיסוח שוטף של צמחיית הנחל, כולל עקירת מינים פולשים והכנת הנחל למניעת הצפות בחורף; טיפול בפסולת, אחת הסוגיות המרכזיות והקשות לטיפול, באמצעות ניקיון שגרתי של סביבת הנחל ופינוי פסולת שנסחפה לנחל באירועי גשם; וניהול המבקרים תוך הפרדת המשתמשים ככל הניתן ופיזור העומסים לאורך הנחל. בכל תחום שהוא…

מטרות
  1. מערך תחזוקה – יצירה וביסוס של יכולות תפעול, אכיפה, פיקוח ותחזוקה במרחב הנחל לטווח ארוך, בשיתוף פעולה עם גורמים שונים – רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, משטרה ירוקה, מועצות אזוריות ועוד. 
  2. ניהול מבקרים והפרדת שימושים…
לעמוד ניהול שטח

כלכלה מקומית מקיימת

נושאי כלכלה מקומית מקיימת ותיירות הם חלק משיקום מרחב נחל בר קיימא. פעילות כלכלית יכולה לפגוע בתהליכי השיקום או לתמוך בהם. כחלק מהעשייה בפרויקט בתחומים השונים, ניתן דגש על עבודה עם יזמים ותושבים על פיתוח תשתיות לפעילות כלכלית מקיימת ומתחשבת בסביבה. במסגרת זו, הפרויקט מלווה חקלאים מתוך רצון להעצים פעילות חקלאות סביבתית אשר תיטיב עם הסביבה ועם התושבים. בנוסף…

מה אנחנו עושים בפועל?
  • הכשרות לתושבים לקידום פעילות חברתית-סביבתית- כלכלית, כגון מנחים במרחבי טבע, מדריכי כושר במרחב נחל, מובילי סדנאות למלאכות מסורתיות ועוד.
  • הכשרות מקצועיות לתיירניות, תיירנים ויזמים בתחומים שונים, כדי לעודד מוצרי תיירות מקומיים. בין היתר, התקיימו קורסי גבנות, הכנת לחמי מחמצת, ערבית מדוברת…
לעמוד כלכלה מקומית מקיימת ותיירות

פיתוח נופי

נופיו הייחודיים של נחל ציפורי, היערות והשטחים הפתוחים סביבו משכו מאז ומתמיד מטיילים רבים – תושבים מקומיים ומבקרים מרחוק. פיתוח נופי נועד לייצר זהות למרחב הנחל וקשר לקהילות הנחל דרך אלמנטים שונים. במסגרת פרויקט שיקום נחל ציפורי פותחה, לראשונה בישראל, שפה עיצובית-אגנית אחידה הבאה לידי ביטוי בשבילים, פינות ישיבה, גשרים ואלמנטים נוספים. שפה זו מייצרת 'סיפור אגני' המשתקף גם בשביל הליכה רציף הנמתח לרוב אורכו של הנחל וממנו מסתעפים שבילים צדדיים, שחלקם מחברים בין הנחל ליישובים הסמוכים לו, כדי לאפשר לקהילה המקומית גישה ישירה ונוחה לנחל. מכיוון שמרחב נחל ציפורי…

לעמוד פיתוח נופי

חינוך

מטרת תחום החינוך היא ליצור חיבור משמעותי בין הדורות הצעירים לנחל וסביבתו. הפעילות מתבצעת עם תלמידים ממוסדות חינוך באגן הנחל ומחוצה לו ובמגוון מסגרות חינוך, פורמליות ובלתי פורמליות. אנו משתמשים בתוכניות לימוד חדשניות, מגוונות ומבוססות שטח, הכוללות מחקר ועשייה חווייתית ומעשית במרחב הנחל. התפיסה החינוכית שמנחה את הפעילות היא חינוך 'דרך הרגליים' ובעבודת כפיים בפעולות שונות בנחל, על מנת לעורר אחריות ומחויבות ארוכת טווח לסביבה. המדריכים, יחד עם המורים והתלמידים, לומדים בשטח על תהליכי השיקום, המערכת האקולוגית והקשרים ההדדיים בין האדם לטבע במקביל לטיפוח גישה של כבוד לסביבה. 

החינוך ממשיך גם מעבר לבית הספר: התלמידים משמשים כ'שגרירים' של שינוי תודעתי בקרב המשפחות והקהילות שלהם. 

בקרוב תוכלו לגלות מידע נוסף…

קהילה וחברה

אחד המפתחות המרכזיים לשיקום נחל בר קיימא, הוא חיבור קהילות האגן אל תהליכי השיקום ואל מרחב הנחל. ככל שיותר תושבים ירגישו שייכות אל הנחל, כך יהיו ביטויים רבים יותר של אחריות סביבתית, טיפוח ושמירה על מרחב הנחל.

עבודה חברתית כחלק משיקום הנחל כוללת פיתוח מנהיגות ועבודה עם פעילים, בינוי קהילות יישובים וקהילות נושאיות סביב פעילות משותפת, הפיכת הנחל למקום משמעותי עבור התושבים, מיפוי והטמעת סיפורי מקום והכשרת תושבים להובלת פעילות קהילתית. העשייה החברתית אף שמה דגש על מרחב נחל ציפורי כמרחב משותף ומפגישה בין חברים מקהילות שונות.

מטרות
  1. פיתוח מנהיגות מעורבת ומחוברת לשיקום מרחב הנחל – הכשרת מנהיגים, העצמת פעילים ויזמים ויצירת רשת מנהיגות אגנית.
  2. placemaking – הפיכת הנחל למקום משמעותי עבור תושבי המרחב, המחובר אל הזהות המקומית ומעודד תחושת שייכות ומעורבות. 
  3. בניית שותפויות ברות קיימא לקיימות תהליכים חברתיים  
  4. יצירת מרחב משותף- תוך חיבור בין קהילות ובין תושבים.

מה אנחנו עושים בפועל? בקרוב תוכלו לגלות!

מרכיבי השיקום

הירשמו לניוזלטר שלנו

רוצים לדעת מה קורה בפרויקט שיקום נחל ציפורי? בניוזלטר הדו-חודשי תוכלו לקבל את כל העדכונים והמידע!