פסיפסים

פסיפס של מקום – אומנות שמחברת קהילה, סיפור ונחל.

הפסיפס הוא הרבה יותר מאמנות חזותית – הוא דרך לבטא שייכות, זהות וחיבור למקום.
במסגרת פרויקט שיקום נחל ציפורי, נבחרה עבודת הפסיפס כצורת ביטוי חיה, מקומית המקשרת בין עבר לעתיד, בין תושבים לנוף, ובין הסיפור האישי של כל משתתף לסיפור הקולקטיבי של קהילות האזור.
בחירה זו שואבת השראה מהמורשת התרבותית העשירה של ציפורי העתיקה. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנות ה־80 נחשפה במקום וילה רומית מרשימה מהמאה השלישית לספירה, שבמרכזה אחת מרצפות הפסיפס היפות והמרשימות ביותר שהתגלו בישראל.
הפסיפסים החדשים שנוצרים היום על ידי תושבי קהילות הנחל, והפסיפסים העתיקים שנמצאו באתר מדברים באותה שפה של אומנות וחיבור ומזכירים לנו שהשלם גדול מסך חלקיו.

סיפור שמתורגם לאבן

בהשראת הפסיפסים הקדומים של ציפורי העתיקה אנו ממשיכים לספר את הסיפור המקומי, דרך פסיפסים בני זמננו, הנוצרים בתהליך קהילתי מרגש בשם ‘סיפורי מקום’. במסגרת התהליך נאספים סיפורים מהמרחב על הנחלים, המעיינות, המקומות, האנשים, הזיכרונות והמפגשים עם הטבע המקומי. הסיפורים עוברים עיבוד והופכים למוטיבים ויזואליים שמשובצים בעבודות הפסיפס. כך נוצר זיכרון חי, ציבורי ומכבד, שנשאר במרחב, מעשה ידיהם של תושבי המקום, ומחזק את תחושת השייכות שלהם למרחב הנחל.

לאורך השנים נוצרו עשרות פסיפסים ברחבי נחל ציפורי אשר מבטאים את הקשר האנושי לנחל גם במובן הסמלי של זהות ושייכות, וגם כחלק מפרויקטים חינוכיים, קהילתיים ותרבותיים. בהשראת הפסיפסים הרבים, וכמחווה לפסיפס האנושי באגן הנחל, נבחר גם לוגו הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי להיות בצורת פסיפס.

פסיפס ראס עלי

הפסיפס מבוסס על עשרות סיפורי מקום שנאספו בראיונות עם תושבי הכפר, על ידי איאד ברגותי. פעילים מקומיים גיבשו צוות שעסק בעיבוד הסיפורים, ובחר מתוכם מוטיבים מרכזיים שהוטמעו בפסיפס. המוטיבים שנבחרו הם:

• טחנת הקמח מרפוקה (טחנת עליל)
• העץ הבודד בגבעות כוסבר
• מעגל הקהילה המסמל את הקשרים החזקים בין חברי הקהילה
• תנועת המים של נחל ציפורי, הזורם סביב ראס עלי בנפתול כמעט שלם.

הפסיפס, שנוצר בעבודת יד של קבוצת התושבים, הוטמע במבואת ראס עלי החדשה ומזמין את המבקרים להיחשף לעושר החיבורים בין קהילת ראס עלי לנחל.

פסיפס ביר אל-מכסור

בכפר ביר אל-מכסור נוצר פסיפס קהילתי מיוחד, פרי יוזמה של קבוצת נשים מהכפר.
התהליך החל באיסוף סיפורים מקומיים, סיור לאורך נחל רימונים ושיח משותף.
המוטיבים שנבחרו לפסיפס הם:

• נשים נושאות כדי מים על ראשיהן
• חיות משק בסמוך לנחל
• הקפה המסורתי כסמל למורשת הבדואית
• במרכז היצירה נמצאת הבאר השבורה, שעל שמה קרוי הכפר.

פסיפס ריינה

בריינה נוצרו פסיפסים עם שתי קבוצות מקומיות: קבוצת נשים וקבוצת נוער. תהליך יצירת הפסיפסים הוא תוצר של שותפות רבת-שנים עם המועצה המקומית ועם נשות הכפר.

קבוצת הנוער בחרה במוטיבים של נוף הכפר, ההרים, דמות של ילד, ודמות סמלית המייצגת את קבוצת הכדורגל בני ריינה – קבוצה מכפר קטן שעלתה לליגת העל בתוך שש שנים בלבד.
קבוצת הנשים יצרה פסיפס הכולל את: עין ריינה, נשים נושאות מים מן המעיין, המעיין המרכזי, רעידת האדמה של 1927 שהחריבה חלקים נרחבים מהכפר ודמותו של משורר מקומי.

פסיפסים נוספים

לאורך נחל ציפורי פזורים עשרות פסיפסים. כל אחד מהם סיפור קטן, חי ופועם וכולם נוצרו ביד אוהבת על ידי קבוצות תושבים מיישובי האגן. כמה דוגמאות:

• אלון הגליל וכעביה: לפני מספר שנים, בתהליך מרגש של חיבור בין קהילות, נוצרו פסיפסים משותפים לקבוצות נשים ונוער מהיישובים כעביה ואלון הגליל.
  העבודה על הפסיפסים חיברה בין הקהילות ויצרה גשר תרבותי.

• בית ספר “יחד”, גבעת אלה: במסגרת פרויקט “אימוץ אתר”, יצרו תלמידי בית הספר “יחד” בגבעת אלה פסיפס עשיר, המתאר את מגוון החי והצומח במרחב נחל ציפורי.
  הפסיפס מוצב כיום בסמוך לחניית שמשית, בכניסה למעביר המים מתחת לכביש, ומבטא את הקשר בין הילדים לטבע.

• בית הספר היסודי הושעיה: תלמידי בית הספר אימצו במשך שנים רבות את נחל יפתחאל, יובל של נחל ציפורי, וזאת במסגרת פרויקט ‘אימוץ אתר’. על גבי מעביר בטון מתחת למחלף המוביל, בו הנחל זורם, יצרו התלמידים שלל פסיפסים במהלך השנים. הפסיפסים מבטאים את הלמידה על סביבת הנחל ואת האהבה לחי ולצומח שבו.

הפסיפסים לאורך נחל ציפורי הם מסר: המקום שייך לכולם, הסיפורים לא נשכחו, ובאגן ציפורי מתקיימים חיבורים מגוונים ושונים, היוצרים יחד פסיפס אנושי מורכב, עשיר והרמוני.

שותפים

אמניות הפסיפס דליה גרוסמן וקטי ניסים, מועצה מקומית כעביה, מועצה מקומית ריינה, מתנ”ס ביר אל-מכסור