הועתק!

חקלאות חקלאות

כמעט לכל אורכו, נחל ציפורי עובר בסמוך או דרך שטחים חקלאיים שבבעלות יישובים או חקלאים פרטיים. לכן, במסגרת פרויקט השיקום נדרש להתייחס למערכת היחסים שבין החקלאות והחקלאי לנחל – קשר מורכב בעל השפעות הדדיות. מחד, הנחל עלול לגרום לנזק בשטחי החקלאות כתוצאה משיטפונות והצפות בעונת החורף או לסייע לצמחים פולשים ובעלי חיים מזיקים להגיע לשדה החקלאי. מאידך, החקלאות המודרנית עלולה להזיק לנחל עקב זרימה של חומרי הדברה ודישון, סחף קרקע ועיבוד חקלאי הצמוד מדי לאפיק הנחל ועלול לפגוע בגדותיו. גם עדרי בקר וצאן עלולים להשפיע לרעה על איכות המים ומבנה הגדות כאשר הם שוהים באופן בסמוך לנחל ובתוכו.
הפרויקט פועל מתוך ראייה הוליסטית על מנת ליצור איזון בין צורכי החקלאות לשימור הנחל ולמצוא את הדרכים בהן השניים יכולים לתמוך זה בזה. צוות החקלאות נמצא בקשר רציף עם חקלאי האגן, במטרה לגבש פתרונות מיטביים עבורם ועבור הנחל. אחת הפעולות המרכזיות מתמקדת ביצירת הסכמות עם בעלי השטח והחקלאים במקומות הצמודים לנחל ויש צורך בשיקומו והרחבתו. בנוסף, מתבצעים מחקרים שבוחנים דרכים שונות לחקלאות סביבתית יותר ולהפחתת השפעתה השלילית על הנחל. זאת לצד מתן תמיכה ייעוץ והדרכה לחקלאים לביצוע פעולות חקלאיות-סביבתיות בשטחם, לדוגמה זריעת מיני בר בשולי החלקה או כיסוי בצומח של קרקע חשופה למניעת סחיפתה.

single-news-banner-image

מהן המטרות העיקריות בתחום זה?

  1. קידום חקלאות סביבתית באגן ציפורי באמצעות ייעוץ, הדרכה, מחקר, תמיכה כספית בפעולות והקמת חוות הדגמה לחקלאות סביבתית ורווחית.
  2. חיזוק שיתוף הפעולה בין רשות ניקוז ונחלים קישון לחקלאים באגן הנחל – יצירת דיאלוג והסכמות עם בעלי הקרקעות לצורך שיקום והסדרת מקטעי נחל העוברים בשטחים פרטיים.
  3. הסדרת רעיית עדרים – הפחתת הפגיעה בנחל על ידי הרחקת המרעה מהאפיק, תוך שיפור יצרנותם ורווחתם של העדרים.
  4. הסדרת שימוש בשטח חקלאי – פעולות להסדרת מבנים שתומכים בחקלאות ובחינת אפשרויות לשימוש תיירותי, על מנת להגדיל את האפשרויות הכלכליות של חקלאי אגן ציפורי.
רעה בסמוך לנחל, קרדיט: אגמא
רעה בסמוך לנחל, קרדיט: אגמא

מה אנחנו עושים בפועל? כמה דוגמאות.. 

  • הגענו להסכמות עם בעלי קרקעות במקטעי נחל רבים, כדי לאפשר הסדרה, שיקום והרחבה של אפיק הנחל. 
  • יצרנו חוברת שמגדירה פעולות סביבתיות שונות שחקלאים יכולים לעשות בשטחם. לדוגמה – שיפור המגוון הביולוגי, יצירת רצועות חיץ טבעיות בין השדות לנחל וצמצום סחף הקרקע – בתמיכה כספית של רשות ניקוז ונחלים קישון. 
  • אנחנו משתפים פעולה עם חוקרים ממכון וולקני לבחינת פתרונות סביבתיים ויעילים יותר להתמודדות עם עשבים בכרמים ועם מזיקים בחקלאות שנפוצים באגן ציפורי, כחלופה לטיפולים וריסוסים הקיימים כיום. 
  • אנו מקיימים קורסים ייעודיים לבעלי חלקות קטנות באגן הנחל בדגש על חקלאות סביבתית רווחיות כלכלית מחלקות זעירות. 
  • צוותי המים והחקלאות בפרויקט פועלים במשותף, יחד עם אגודות המים אל-גאבה, שפרעם, ראס עלי ו-וועד בוסתני סאפוריה, להנחת צנרת מים בשטחים חקלאיים כדי לאפשר אספקת מים קבועה ולצמצם את השימוש במי הנחל (לעוד מידע על משאב המים)
הסדרה של אפיק הנחל בתוך בוסתני סאפוריה, קרדיט: אבי אריש.
הסדרה של אפיק הנחל בתוך בוסתני סאפוריה, קרדיט: אבי אריש.

 

שותפים

  • משרד החקלאות וביטחון המזון
  • לוגו רשות
  • קקל
  • רשות המים לוגו.SVG
  • 4. המשרד להגנת הסביבה
  • זבולון
  • מועצה אזורית עמק יזרעאל
  • וולקני
  • מאגרי אשר

הידעת?

רעה בסמוך לנחל, קרדיט: אגמא
רעייה באגן הנחל

הפרות, העיזים והכבשים הן חלק בלתי נפרד מהנוף הייחודי של אגן נחל ציפורי ומהמורשת של חלק מקהילות האגן ששמרו על פעילות כלכלית-תרבותית זו. עם זאת כאשר העדרים מתקרבים מדי לנחל או נכנסים אליו, הם עלולים לפגוע בגדותיו, לרמוס צמחייה ולזהם את המים. במסגרת הפרויקט אנו פועלים ביחד עם בעלי העדרים למציאת פתרונות להרחקת הרעייה מהנחל ולהסדרתה. הפתרונות כוללים הנחת נקודות שתייה מרוחקות מהנחל וגידור ארעי או קבוע. כך העדרים יכולים להמשיך לרעות בשלווה, ללא הפרעה לנחל.