עינות ציפורי

אקולוגיה

שפע המים בעינות ציפורי מאפשר שיקום ויצירת מגוון בתי גידול מימיים לצד פוטנציאל להיותו מקום מקלט למינים אקווטיים, המאפשר את הישרדותם גם לאחר אירועי זיהום בנחל. תכנון השיקום האקולוגי התייחס למגוון בתי הגידול – הקיימים ואלו ושהיה בעבר, כמו גם להעצמת המרחב עבור שימור והשבת מינים אל הנחל.

• בשנים 2018-2019  בוצעו סקרים אקולוגיים והידרולוגיים רבים כחלק מתהליך התכנון, אשר היוו תשתית לתוכנית השיקום שנוצרה בשותפות כל בעלי העניין. מרחב המעיינות היה האתר הראשון בנחל ציפורי שבוצעו בו סקרים מקיפים לפני תכנון,  וזאת בשל רגישותו הרבה.
• בשנת 2020, נעשה ביצוע של שיקום הנחל, לצד כביש הגישה החדש למושב ציפורי. השיקום כלל הרמה של תשתית הנחל שהתחתר והעמיק לאורך השנים ויצר מבנה מתועל. בנוסף, המבנה עבר שינוי לכזה של נחל הררי הכולל 'ריפלים' על מנת למתן את שיפוע הנחל, וגם גדות הנחל מותנו. כדי להימנע מסחיפת גדות לאחר עבודות העפר, נזרעו תערובות של צמחי בר וצמחים חקלאיים לצורך שיקום צומח. כמו כן, בוצעה העתקה של מקבצי עבקנה.
• במקביל לפעולות השיקום בוצע ניסוי שבחן את הקשר בין התפתחות צמחיה שנזרעה לייצוב גדות. לפני הניסוי נעשה טיפול במיני צומח פולש על ידי תלמידי מכינות מ'שער לאדם' וחנתון, בהדרכה של רשות ניקוז ונחלים קישון. 
• בשנים 2023-24 נעשו פעולות רבות בשטח לשיפור תפקוד המערכת האקולוגית והגדלת המגוון הביולוגי. במקטע נחל ציפורי במורד המעיינות הורחב אפיק הנחל ושיפועי הגדות מותנו, בעוד שבשדה בור סמוך שוקם בית גידול לח ('אפרים לחים') על ידי פיזור המים שמגיעים מהמעיינות לערוצים קטנים רבים לאורך השדה. חלק מהמים ממשיך לזרום בפלג טבעי אל הנחל. התכנון האקולוגי לבית גידול זה נשען על חקר היסטורי שנעשה בשטח במסגרת שיתוף ציבור. בתהליך התגלה כי בעבר נחל ציפורי זרם בשטח זה בתצורה של 'פזרות' עד שתועל כמה שנים לאחר הקמת מושב ציפורי. 

 מערבה משם נשתלו שיחים ועצים מקומיים לאורך גדת הנחל. כמו כן, במעבר הנחל מתחת לגשר של כביש 79 החוצה לבוסתני סאפוריה שופר מבנה הנחל והפיתוליות שלו בעזרת סלעים, חלוקי נחל ועוד. השלב הבא בשיקום האקולוגי יתמקד בשיקום מרחב המעיינות עצמם, ובשיקום צמחי של האזור כולו.

משאב המים

לעינות ציפורי יש משמעות רבה לתושבי האזור בזכות המסורות והמורשת הקשורות למים הנחשבים כבעלי כוח מרפא וקדושה. המעיינות מהווים מקום מפגש ומרגוע מלחצי היום-יום, והמפגש הקרוב עם מי המעיינות הוא חלק חשוב בביקור במקום. במבט אקולוגי צר, האפשרות הטובה ביותר היא לשמור על מקורות הנביעה כאזור 'אל-געת' המנותק ממגע אנושי. עם זאת, ברור שהקהילה והמבקרים הם חלק בלתי נפרד מהמקום ומהיכולת לשמור עליו. לכן, התוכנית לליבת המעיינות שואפת למצוא את האיזון הנכון בין ההיבטים האקולוגיים לאנושיים, כך שהמעיינות יישמרו תוך המשך חוויה בלתי אמצעית של המבקרים עם המים הזורמים.

בסקר הידרולוגי שבוצע בשנת 2018, כחלק מתכנון המרחב, התגלה שבשטח המעיינות כולו יש מי תהום גבוהים. תופעה זו יוצרת בצבוץ ובעבוע מים בחודשי החורף, לחות גבוהה לאורך כל השנה, ירידה ביבול חקלאי והצהבת צומח, והתפתחות של צמחייה של בתי גידול לחים. תופעה זו היא חלק מהסיבה שהיה קושי להשתמש בשטח כאזור חקלאי, ולכן התאפשר שינוי ייעוד השטח עבור שיקום אקולוגי. באותו סקר זוהה גם האקוויפר (מי התהום) שמזין את המעיינות. בעקבותיו התקיימה חשיבה של בעלי עניין באגן על שימור יכולת ההזנה החוזרת של האקוויפר למול לחצי פיתוח ובניה.

מערכת המים העתיקה הקיימת באתר, שחלקה התגלה בחפירות, מעידה על חשיבות האזור בעת העתיקה עבור חקלאות, ועל פי השערה, גם עבור פולחן הקשור במים.

פיתוח נופי

בתהליכי שיתוף ציבור נרחבים שהובילה רשות ניקוז ונחלים קישון בשנים 2018-2019 נמצא כי מבחינת כל בעלי העניין, תושבים ונציגי גופים, חשוב לשמור על האופי הטבעי של השטח עם פיתוח והפרה מינימליים. תכנון המרחב התייחס לכך ויצר תשתיות טיילות נדרשות (חניה, שבילי הליכה ועוד), תוך העצמת מופעים טבעיים ושימור ערכי טבע במרחב. בהמשך, הוגדרו עינות ציפורי כאחת ממבואות הכניסה הראשיות לנחל. במסגרת זו הוקמה חניה מסודרת שממנה יוצא מקטע שביל-נחל חדש המתחבר למקטע הקיים ממערב וכולל הנגשה לכיסאות גלגלים. המבואה כוללת גשרונים להולכי רגל מעל הנחל, פינות מנוחה ושלטי מידע והכוונה. העיצוב נעשה בשפה עיצובית אחידה עם יתר אגן הנחל לשמירה על המשכיות ויזואלית. מנקודה זו נמשך שביל הנחל ברציפות עד לראס עלי לאורך של למעלה מ-20 ק"מ.

חברה וקהילה

תושבי האזור מהווים חלק בלתי נפרד מהסיפור של עינות ציפורי. לכן, עוד לפני התחלת הפיתוח, התקיימו תהליכי שיתוף ציבור נרחבים בשנים 2018-2019 בהובלת אגף חברה, קהילה וסביבה ברשות ניקוז ונחלים קישון. התהליך כלל מפגשי שיתוף ציבור עם הנהלת מושב ציפורי, ששטח המעינות הוא חלק מהמשבצת החקלאית שלו;  עם קבוצות בקהילת המושב וכן שני מפגשים עם כל תושבי המושב. בנוסף, התקיימו מפגשים עם כל הגופים הפועלים במרחב ועם קבוצת בעלי מקצוע אשר תרמה לתכנון האקולוגי וההידרולוגי באתר.

 על מנת לחבר אוכלוסיות במרחב המרגישות שייכות לאזור המעיינות, התקיימו תהליכי שיתוף ציבור עם תושבים מהיישובים משהד, ריינה, נצרת ועוד, המזוהים כצאצאי הישוב סאפוריה. בעקבות אותם מפגשים התגבשה קבוצת תושבים יהודים וערבים סביב המקום הנקראת "כמעיין המתגבר". קבוצת תושבים אזורית נוספת שהייתה שותפה בתכנון היא "שבילי ציפורי".  

המפגשים הרבים תועדו ותוצאותיהם נותחו והועברו לצוות התכנון, שהטמיע את צורכי התושבים  בתוכניות המתחשבות בתפיסות והמסורות המקומיות. 

בשנים 2023-2024 בוצע, בשיתוף רשות הטבע והגנים, שיתוף קהילתי נוסף שהתבסס על שיתוף הציבור הקודם. התהליך בחן את עמדותיהם וצרכיהם של מגוון מבקרים, תושבים ובעלי עניין ביחס לשיקום המרחב. העבודה, בהובלת 'גומא-גבים', סייעה לזהות את נקודות המחלוקת העיקריות בין ההיבט האקולוגי והחברתי על מנת לאזן בין הצרכים. קבוצת 'כמעיין המתגבר' חזרה להיפגש ולפעול לקידום היבטים סביבתיים-חברתיים במרחב המעיינות.

ניהול שטח

אזור המעיינות מושך מבקרים רבים, חלקם בכלי רכב שיש צורך להרחיק מאזור המעיינות לטובת המטיילים הרגליים והשיקום האקולוגי. החניה המוסדרת, ובעתיד הסטת הכביש החוצה בין המעיינות לבית הגידול הלח, יאפשרו יצירת מרחב טבעי רציף ללא הפרעות.
מאחר שהמקום מוגדר כגן לאומי, ניהול ותחזוקת השטח מבוצעים בשיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים לרשות ניקוז ונחלים קישון.

למידע נוסף

"שיקום והתחדשות בעינות ציפורי"