הועתק!

על המיזם

מקטע זה מהווה חלק מ'פארק הטחנות' – מיזם שהחל בשנת 2013, במטרה ליצור מרחב טיילות בין טחנת הנזירים לטחנת מרפוקה (עליל). המיזם כלל עבודות שיקום נחל ופיתוח שביל נחל באורך של כ-4 ק"מ, תוך שיתוף פעולה הדוק עם חקלאים ותושבי האזור. בשנים האחרונות הוסדרו תשתיות למבקרים לאורך מקטע הנחל, במיוחד באזור ראס עלי ובקרבת טחנת הנזירים.

פיתוח נופי פיתוח נופי

המקטע שימש כפיילוט עבור הנגשת שבילים לאורך נחל ציפורי. בהתבסס על תשתית שביל הנחל שפותח החל משנת 2014, בוצעה התאמה לנגישות – הן עבור משתמשים בכיסאות גלגלים והן עבור אנשים עם לקויות ראייה. השביל המונגש מתחיל במבואת הכניסה בראס עלי [קישור  לדף פרויקט של ראס עלי] ונמשך עד טחנת הנזירים.
לאורך השביל הותקנו פינות ישיבה, השביל הקיים שופץ, והוצבו שלטים ואלמנטים משחקיים המעבירים מידע על תהליך השיקום ועל המקום –- חלקם מונגשים לבעלי צרכים מיוחדים. כמו כן, נוספו שלטי הכוונה למסלולי הטיול הסמוכים. כל השילוט במקטע עוצב בהתאם לשפה העיצובית האגנית של מרחב נחל ציפורי.
מגרש החנייה שהיה צמוד לטחנת הנזירים הוסר, ובמקומו שוקם האזור לפעילויות פנאי ונופש. שביל הנחל הוארך מזרחה מטחנת הנזירים, ובכך נפתחו אפשרויות טיול חדשות לאורך הנחל – מהלך המסייע בפיזור עומס המבקרים הגבוה במקטע זה.

אקולוגיה אקולוגיה

בין השנים 2014–2020 התקיים במקטע זה שיקום נחל רחב היקף, בתיאום עם חקלאים ובשיתוף תושבים. הפעולות כללו שיקום מבנה הנחל והרחקה של עיבוד חקלאי מגדת הנחל,במטרה לאפשר מרחב מספק למערכות ההידרולוגית והאקולוגית של הנחל להשתקם. בנוסף, נשתלו עצים וצמחיית בית גידול לח במקטעים שבעבר היו חשופים לחלוטין וסבלו מפגיעה קשה עקב רעיית יתר. בשנים האחרונות, התמקדו המאמצים בשיקום הצומח לאורך הנחל, תוך הסדרה הדרגתית שלהעדרים הרבים הפועלים במקום, כדי להבטיח התבססות צמחייה טובה.
פעולות נוספות כללו שילוב שיקולים סביבתיים בהסדרת מעברי רכב הכרחיים, וכן טיפול בנביעות הרבות שבאזור – שרובן מצויות בשטחים פרטיים.

ניהול שטח

במסגרת מדיניות הרחקת חניונים ממוקדי הביקור המרכזיים לאורך הנחל, הוקמה חנייה חדשה ממערב לטחנת הנזירים, במקום החניון הישן שפגע בנראות ובאופי המקום.
הודות למדשאה רחבת הידיים הסמוכה וליופיו יוצא הדופן של האתר, הפכה טחנת הנזירים לאחד ממוקדי הביקור המרכזיים בנחל ציפורי. לכן, ניהול השטח במקטע זה מהווה אתגר מתמשך, ודורש עבודות תשתית ותחזוקה שוטפות לצד פעילות הסברה.
במקום פועלת תוכנית "ידידי הנחל". מטרת פעילות זו היא לסייע ביצירת תרבות שהייה המכבדת את הטבע והמבקרים במרחב הנחל.

חקלאות

כבר מן השלב הראשון של ביצוע העבודות במקטע נוצר שיתוף פעולה עם חקלאים, שהפכו לחלק מהשותפים בפיתוח המרחב. השיח עם החקלאים יצר תשתית גם לקידום יישומה של תוכנית לאספקת מים מוסדרת לחקלאים במרחב זה, כדי שיוכלו להפסיק לשאוב את מי הנחל. 

בנוסף, מזרחית לטחנת הנזירים הולכת ומוקמת חווה חקלאית. בשטח זה הוקמו טרסות חקלאיות, שנבנו ברובן על ידי בני נוער כחלק מהפעילות החינוכית באגן הנחל. מטרת החווה והטרסות היא לאפשר את פיתוח החקלאות במרחב, ולשמש מרכז ללימוד והכשרה בחקלאות מקומית ומסורתית.

חברה וקהילה

שיקום ופיתוח נחל ציפורי במקטע "בין הטחנות" בוצעו מראשיתם בשותפות עם תושבים, חקלאים ובעלי חלקות חקלאיות לאורכו. עוד טרם התחלת העבודות גובשה קבוצת פעילים מקרב תושבי ראס עלי, שעברו הכשרה בנושאי שיקום נחלים, קיימות ופעולה קהילתית. תושבי היישוב, יחד עם קבוצת הפעילים, לקחו חלק בשיקום המקטע והתקיימו אירועים קהילתיים, כמו אירוע שתילות בסמוך לנחל בשנת 2015. בנוסף, כחלק מקידום יזמות על ידי קבוצת הפעילים, התקיימו במשך 4 שנים אירועים לקהל הרחב אשר חשפו את המקטע המשוקם וחיברו את הציבור לערכי התרבות העשירים של הקהילה המקומית (ראו כאן).

הקבוצה ממשיכה ללוות גם כיום את המשך שיקום מרחב הנחל באמצעות מיפוי סיפורי מקום, יצירת פסיפס קהילתי וקידום יוזמות סביבתיות נוספות.

שיתוף הפעולה הרחב והעמוק עם חקלאים איפשר להרחיב את רצועת הנחל בכ-5–10 מטרים. חקלאים אשר שיתפו פעולה זכו בקידום יוזמות לחיזוק החקלאות המקומית, ולהוקרה ציבורית בטקס חנוכת 'שביל בין הטחנות' בשנת 2016, במעמד השר להגנת הסביבה.

במקטע פעלו גם שומרי נחל ותיקים מהמועצה האזורית זבולון שהפעילו בהתנדבות ושנים רבות מערך של איסוף פסולת מהנחל. על העשייה במקטע צולם גם פרק מתוך הסדרה "זורמים" המתעד את השיקום במקטע ובמרחב הסובב לו.

בשנים האחרונות משמש מקטע 'בין הטחנות' בית לפסטיבל האביב בנחל ציפורי,  המתקיים בשותפות עם עמותת פוליפוני לחינוך, מועצה אזורית זבולון ומועצה אזורית עמק יזרעאל.

חינוך

מאמצי השיקום לוו כבר מהשלבים הראשונים על ידי תלמידים שאימצו במשך שנים רבות את מקטע 'בין הטחנות' של נחל ציפורי. בעקבות עבודה חינוכית עם בית ספר יסודי בראס עלי (שהחלה בשנת 2008 ונמשכה כ-15 שנים) גובשה קבוצת הורים וסבים שפעלו יחד עם הילדים לשיקום המעיין שליד טחנת הנזירים. המעיין, שהיה בעבר שטח בוצי, שוקם ונבנה סביבו מעגל אבן המסמל את מעגל הכפר סביב מקור המים – תוך השתתפות פעילה של הקבוצה בתכנון ובביצוע.

לאורך המקטע שולבו יצירות פסיפס שנעשו על ידי תלמידי ראס עלי ותלמידים נוספים ממרחב הנחל. אחד המפגשים, בין תלמידי בתי הספר בראס עלי והרדוף, תועד בסרטון.

גם תלמידי בתי הספר היסודיים בנופית ואיבטין שאימצו מקטע זה, לקחו חלק בפעילויות משותפות במרחב, במסגרתם למדו יחד על המרחב המשותף והקהילות החולקות את אגן נחל ציפורי.

כיום משמש מקטע 'בין הטחנות' כמרכז שטח חינוכי לבתי ספר מהאזור ומהארץ כולה, בתחומי שיקום נחלים, אקולוגיה וסביבה. המרחב מהווה מוקד פעילות מרכזי עבור המרכז החינוכי 'שער לאדם' מקיבוץ הרדוף, הפועל בשותפות עם רשות ניקוז ונחלים קישון.

שותפים

  • Logos
  • Rectangle
  • קרן שטחים פתוחים